החלטה בתיק ס"ע 12063-07-11

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23.10.2011 בהיעדר הגנת המבקש.

2.         ואלו העובדות הצריכות לעניין:

א.         ביום 7.7.2011 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש בשל זכויות המגיעות לה עקב עבודתה אצל הנתבע וסיומה. מכתב התביעה עלה כי המשיבה הועסקה אצל המבקש משך כ-11 שנים בטיפול בילדיו ובטיפול במשק הבית, ובין השניים אף נרקמה מערכת יחסים זוגית.

ב.         הצדדים אינם חלוקים כי מערכת היחסים הזוגית וכן יחסי עובד-מעביד ביניהם נסתיימו, אולם שוררת ביניהם מחלוקת הנובעת לזכויות המגיעות למשיבה לטענתה מכוח תקופת עבודתה וסיומה, ובפרט זכות לפיצויי פיטורים וזכויות מכוח הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 9.2.2011.

ג.          המבקש נדרש להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כתבי בי-דין, וחרף העובדה שאלה נמסרו לו ביום 17.7.2011, לא הגיש כתב הגנה ולפיכך ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה.

3.         כעת מונחת בפני בקשת המבקשת לביטול פסק הדין בנימוקים כלדקמן:

א.         כתב התביעה התקבל על ידי התובע ביום 17.7.2011, אך באת-כוחו היתה מעורבת בתאונת עבודה ביום 3.7.2011 ונעדרה משך 92 ימים מעבודתה לפיכך לא יכול היה להיוועץ עמה. המבקש סבר כי הסוגייה המונחת לפתחו של בית הדין כפופה להכרעה בהליך אחר אשר הוגשה על ידי הצדדים לבית משפט השלום בנתניה (ה"פ 4311-06-11), שעניינו תובענות הצדדים לאכיפת ההסכם שבבסיס תובענה זו מחד וביטולו של ההסכם מאידך. משכך, לא הוגש על ידו כתב הגנה.

ב.         משהמבקש קיבל לידיו את פסק הדין ביום 27.10.2012, הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין ביום 27.12.2012 ולפיכך ביקש מבית הדין גם הארכת מועד להגשת בקשת הביטול, בשל הטעמים המיוחדים הנקובים בבקשתו, שעניינם תאונת העבודה של באת-כוחו.

ג.          המבקש טוען לסיכויי הגנה טובים, ובין היתר טוען כי ההסכם עליו נסמכת המשיבה בתביעתה נחתם על ידו בכפייה. לטענתו, נסחט על ידי המשיבה ובגין סחיטה זו אף הגיש תלונה למשטרת ישראל. כן ניתן צו הרחקה על ידי בית משפט השלום בנתניה (ה"ט 21491-05-11; יוער כי בדיון במעמד שני הצדדים ניתן צו הרחקה הדדי, שכן גם המשיבה הגישה בקשה מקבילה לצו כאמור). לתימוכין בטענתו זו הביא המבקש תמלילי שיחות שקיים עם המשיבה.

            כמו כן, כתב התביעה אינו נתמך בכל אסמכתא תוך שזכויות המשיבה במסגרתו חושבו על פי שכר בסיס של 3,000 ש"ח, העומד בסתירה למסמכים שהוגשו, בין היתר, על ידי המשיבה עצמה למוסד לביטוח לאומי, לפיהם עמד שכרה על סך 1,400 ש"ח בלבד.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה, מטעמים אלה:

א.         המבקש החמיץ את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, שהוגשה באיחור בו הוא עצמו מודה, ואין בבקשתו כל טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הבקשה.

ב.         אף לגוף הבקשה אין בה ממש. נטען כי ההסכם שנחתם בין הצדדים לא נחתם בכפייה, וכי המבקש צירף לבקשתו תמלילי שיחות חלקיים בלבד, אשר לו היו מצורפים במלואם, ניתן היה להתרשם מהם כי כך הם אמנם פני הדברים.

ג.          טענותיו של המבקש ביחס לבטלות ההסכם ולחתימתו בכפייה הועלו בשיהוי במסגרת התובענה לביטול ההסכם בבית משפט השלום בנתניה, ועלו לראשונה רק לאחר הגשת תובענה זו.

5.         אכן, בקשה לביטול פסק דין יש להגיש תוך 30 ימים ממועד קבלתה. דא עקא, שרשאי בית הדין להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא (עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, ניתן ביום 23.5.05). נסיבות של מחלה הוכרו בפסיקה כטעם מיוחד (בש"א 4072/02 שרחביל נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם 30.6.2002). ובענייננו, יש מקום ליתן הארכת מועד, בפרט לנוכח קיומם של סיכויי הגנה, כפי שנפרט.

6.         המבקש הציג טענות שיש בהן כדי להעיד, ולו לכאורה, כי יש בידיו סיכויי הגנה. כך, בעניין סוגיית השכר הקובע והוא הדין גם לעניין טענת הכפייה. ודוק: אין בידינו לקבוע בשלב זה מסמרות אולם אנו סבורים כי לנוכח הטענות, יש ליתן משקל למדיניות בית הדין להעדיף הכרעה לגופו של ענין, מקום בו ניתן לפצות את הצד השני - וליתן למבקש את יומו בבית הדין.

7.         מכל האמור, מצאנו להיעתר לבקשה ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך כולל של 1,500 ש"ח, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

8.         המזכירות תקבע את התיק לקדם משפט , אליו יתייצבו הצדדים ובאי כוחם.

ניתנה היום,‏ג' סיון, תשע"ב, ‏24 מאי, 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: